מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי בהשוואה ל-Atorvastatin (ליטורבה), הטיפול ב-Rosuvastatin (סטטור) מלווה בסיכון גבוה יותר להמטוריה, פרוטאינוריה וכשל כלייתי עם טיפול חליפי. יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי חולים רבים קיבלו Rosuvastatin במינון הגבוה מהמומלץ ע”י מנהל התרופות והמזון האמריקאי.
המחקר הרב-מרכזי, תצפיתי, כלל נתונים אודות 152,101 מטופלים חדשים ב- Rosuvastatin ו-795,799 מטופלים חדשים ב-Atorvastatin, בין השנים 2011 ו-2019. נתוני המטופלים נאספו מ-40 ארגונים רפואיים שנכללו במערכת Optum Labs Warehouse.
החוקרים בחנו את הסיכון להמטוריה, פרוטאינוריה וכשל כלייתי עם טיפול חליפי על-רקע הטיפול התרופתי בסטטינים. בנוסף, הם בחנו את מינוני הטיפול ב- Rosuvastatin לפי קטגוריות קצב פינוי גלומרולארי משוער והעריכו את ההשפעה של המינון על המטוריה ופרוטאינוריה.
מהנתונים עולה כי Rosuvastatin לווה בסיכון גבוה ב-8% להמטוריה, עליה של 17% בסיכון לפרוטאינוריה ועליה של 15% בסיכון להתפתחות כשל כלייתי עם צורך בטיפול חליפי, בהשוואה לטיפול ב-Atorvastatin. לאורך חציון מעקב של 3.1 שנים, החוקרים זיהו המטוריה ב-2.9% מהחולים ופרוטאינוריה ב-1% מהחולים. בנוסף, 44% מהחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה קיבלו Rosuvastatin במינון גבוה מהמומלץ ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר להמטוריה, פרוטאינוריה וכשל כלייתי עם טיפול ב- Rosuvastatin ותועלת קרדיווסקולארית דומה בין Rosuvastatin ו-Atorvastatin. מאחר והטיפול ב- Rosuvastatin עלול להוביל להתפתחות פרוטאינוריה והמטוריה, בפרט כאשר ניתן במינון גבוה, לא משתלם לבחור בטיפול ב- Rosuvastatin במינון גבוה, גם אם מדובר בסיכון נמוך, בפרט באלו עם מחלת כליות מתקדמת.
J Am Soc Nephrol, 2022
לידיעה ב-Healio
