במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Journal of the American Society of Nephrology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים מאושפזים עם COVID-19, הטיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) נסבל היטב ולא הביא לעליה בסיכון לנזק כלייתי חד. יתרה מזאת, הטיפול התרופתי נסבל היטב בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי של מעל או מתחת ל-60 מ"ל/דקה.
מחקר DARE-19 נועד לבחון את הבטיחות והיעילות של פורסיגה ב-1,250 חולים עם גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אשר אושפזו בשל זיהום בנגיף הקורונה. המחקר הראה כי הטיפול בפורסיגה נסבל היטב, אך לא הביא להפחתה מובהקת סטטיסטית של הסיכון לפגיעה בתפקוד איברים או תמותה ולא שיפר את ההחלמה של החולים. כעת מדווחים החוקרים על השפעות פורסיגה על תוצא כלייתי משולב ונזק כלייתי חד, מרכיב מרכזי של התוצא הכלייתי המשולב.
בניתוח המשני של המחקר, אשר כלל 1,250 חולים מאושפזים עם COVID-19 וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים שחולקו באקראי לטיפול בפורסיגה או פלסבו, החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות של מעכב SGLT-2.
התוצאים העיקריים המשותפים של המחקר כללו זמן עד החמרה או הופעה חדשה של הפרעה בתפקוד איבר או תמותה.
בתחילת המחקר, ב-18% מהחולים תועד קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-60 מ"ל/דקה. החוקרים קבעו את ההשפעות של פורסיגה לעומת פלסבו בתתי-קבוצות שונים לפי קצב הפינוי הגלומרולארי.
מהנתונים עולה כי הטיפול בפורסיגה נסבל היטב בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי נמוך מ-60 מ"ל/דקה ובקרב אלו עם קצב פינוי גלומרולארי של 60 מ"ל/דקה ומעלה. בדומה, ההשפעות של פורסיגה על נזק כלייתי חד היו דומות לאלו שתוארו בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי נמוך מ-60 מ"ל/דקה.
ממצאים אלו תומכים בבטיחות של פורסיגה בחולים מאושפזים עם COVID-19 גם בקרב אלו עם תפקוד כלייתי ירוד, המצויים בסיכון גבוה במיוחד לנזק כלייתי חד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ההשפעות של פורסיגה לעומת פלסבו בחולים מאושפזים עם COVID-19 על התוצאים העיקריים והמשניים היו דומות בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי מתחת או מעל 60 מ"ל/דקה. הטיפול בפורסיגה נסבל היטב ולא הביא לעליה בסיכון לנזק כלייתי חד בכלל האוכלוסייה ובקרב משתתפים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של מעל או מתחת ל-60 מ"ל/דקה.
Clin J Am Soc Nephrol. 2022
