במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Kidney Diseases מדווחים חוקרים על קורלציה בין היקף פעילות גופנית גדול יותר ובין סיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות בנושא מחלת כליות כרונית כוללות המלצות לדרגה מינימאלית של פעילות גופנית, ההמלצות ברובן מבוססות על מחקרים באוכלוסייה הכללית. לאור מיעוט מחקרים בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, העדויות בבסיס ההמלצות בקווים המנחים לטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית הן בעלות דרגת חוזק נמוכה.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,926 חולים עם מחלת כליות כרונית ממדגם CRIC (Chronic Renal Insufficiency Cohort) במטרה לקבוע את הקורלציה בין היקף פעילות גופנית על-פי דיווח עצמי ובין הסיכון לתוצא משולב הכולל אוטם לבבי, אירוע מוחי או מחלת עורקים היקפית, היארעות אי-ספיקת לב, תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית.
החולים השלימו הערכה מקיפה בתחילת המחקר, בביקורים שנתיים במרפאה וביקורים טלפוניים במרווחים של שישה חודשים. חציון משך המעקב עמד על 13.4 שנים כאשר במהלך המעקב השלימו המשתתפים שאלון להערכת היקף הפעילות הגופנית.
המשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות על-פי היקף הפעילות הגופנית: פעיל גופנית, עומד בהמלצות; פעיל גופנית, לא עומד בהמלצות; לא פעיל גופנית. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקורלציה בין היקף פעילות גופנית ובין התוצאות, תוך תקנון לערפלנים אפשריים.
מבין 3,926 חולים שנכללו במחקר, 51% עמדו בהמלצות לפעילות גופנית בהנחיות. מבין אלו שלא עמדו בהמלצות אלו, 30% היו לא-פעילים גופנית. במהלך המעקב תועדו 772 אירועים טרשתיים, 848 מקרי אי-ספיקת לב, 1,553 מקרי תמותה ו-420 אירועים קרדיווסקולאריים.
מהנתונים עולה כי בחולים ברבעון העליון של היקף פעילות גופנית תועד סיכון נמוך יותר לאירועים טרשתיים, היארעות אי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון של היקף פעילות גופנית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה המגנה של פעילות גופנית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית, בדומה להשפעה המגנה שתוארה באוכלוסייה הכללית. כתוצאה מכך, נתונים אלו תומכים בעדויות בבסיס ההמלצות בקווים המנחים לטיפול במבוגרים עם מחלת כליות כרונית.
American Journal of Kidney Diseases 2022
