במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Renal Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר משמעותי בין יחס פוספט:קריאטינין ובין תמותה במטופלים ללא מחלת כליות כרונית ומדד זה עשוי לשמש כמנבא של סיבוכים באוכלוסייה זו. יתרה מזאת, לא תוארה קורלציה בין יחס פוספט:קריאטינין בשתן ובין תמותה מכל-סיבה או תמותה קרדיווסקולארית בכלל המדגם.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שכלל 10,014 משתתפים בגיל חציוני של 50 שנים (46% גברים) ממחקר Australian Diabetes, Obesity and Lifestyle Study. המשתתפים השלימו שאלונים דמוגרפיים וכן נאספו דגימות דם ושתן בביקורי מעקב.
התוצאים העיקריים של המחקר היו שיעורי תמותה מכל-סיבה ושיעורי תמותה קרדיווסקולארית.
לאורך חציון מעקב של 16.9 שנים, 1,735 משתתפים הלכו לעולמם. בכלל המדגם, ממוצע יחס פוספט-קריאטינין הממוצע עמד על 1.38 מילימול/מילימול. במודלים חד-משתניים תועדה קורלציה בין יחס פוספט:קריאטינין בשתן ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, אך לא זוהה קשר משמעותי במודלים רב-משתניים.
כאשר החוקרים בחנו את הנתונים בחולים ללא מחלת כליות כרונית, הם זיהו קורלציה מובהקת סטטיסטית בצורת J בין ממוצע יחס פוספט:קריאטינין בשתן ובין תמותה מכל-סיבה. בדומה, ריכוז פוספט בשתן לבדו היה בקורלציה עם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי דגימת שתן לקביעת יחס פוספט:קריאטינין בשתן עשויה לשמש כסמן להפרשה יומית של פוספט בשתן וממצאי המחקר מצביעים על קשר עם הסיכון לתמותה מכל-סיבה בנבדקים ללא מחלת כליות כרונית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא כאשר במידה ואלו יאשרו את ממצאי המחקר, אזי יחס פוספט:קריאטינין בשתן יוכל לשמש ככלי פשוט נוסף להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם ותמותה.
Journal of Renal Nutrition, 2022
