בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 4 תועדה תועלת לתכנית אימון גופני ביתית בת 24 שבועות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Kidney Medicine. יתרה מזאת, תכנית האימונים הובילה לשיפור התפקוד הגופני של החולים לאחר השלמתה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות תומכות בתועלת של אימון אירובי ואימוני תנגודת בחולים עם מחלת כליות כרונית, כולל חולים עם מחלת כליות בשלב מתקדם, תחת טיפולי המודיאליזה או דיאליזה פריטונאלית. כעת הם השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר אקראי-מבוקר קודם, להערכת ההשפעה של תכנית אימון בת 24 שבועות על שינויים בתפקוד הכלייתי לפני, במהלך ולאחר תקופת האימון. הם מדדו את קצב הפינוי הגלומרולארי שבע פעמים לפני ההתערבות, ארבע פעמים במהלך האימון הגופני וארבע פעמים לאחר תקופת האימון.
המחקר כלל נתונים אודות 46 חולים שחולקו לזרוע הביקורת (23 חולים) או התערבות (23 חולים). ניתוח סטטיסטי שימש לקביעת עקומת קצב פינוי גלומרולארי משוער של החולים.
המאפיינים הקליניים של הקבוצות נותרו ללא שינוי בין תקופות האימון. מהניתוח הסטטיסטי עלה כי חל שינוי קטן בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקבוצת האימון, מ-2.19 מ"ל/דקה/שנה בתקופה שלפני ההתערבות הגופנית, ל-1.60 מ"ל/דקה/שנה באמצע תקופת ההתערבות ו-2.19 מ"ל/דקה/שנה בשנה שלאחר ההתערבות. מנגד, בקבוצת הביקורת תועד שינוי גדול יותר, מ-1.55 מ"ל/דקה/שנה לפני ההתערבות ל-4.36 מ"ל/דקה/שנה באמצע ההתערבות ו-3.94 מ"ל/דקה/שנה לאחר תקופת ההערבות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים בזרוע ההתערבות תועד שיפור משמעותי בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בהשוואת המצב לפני האימון לאמצע תקופת האימון הגופני, אם כי השיפור בעקומת קצב פינוי גלומרולארי משוער נחלש בהערכת הנתונים לפני האימון הגופני לעומת המצב לאחר תקופת האימון.
Kidney Medicine 2022
